עבור אל:   
טוען...
עמוד הבית קרא עכשיו על המחבר
אגדות גירושין של עשירים: בלי קווים אדומים
אגדות גירושים של עשירים
אגדות גירושים של עשירים -59- גירושים או לא גירושים  |  הזדמנות שנייה
 

סימניות


 

הזדמנות שנייה

המסיבה נערכה על המדשאה רחבת הידיים בסביון. בזה אחר זה הגיעו האורחים, כשהם לבושים במיטב מחלצותיהם, בבגדי ערב מפוארים, שיערם עשוי בקפידה והם מדיפים ניחוח בושם רענן. כולם מחכים בקוצר רוח למסיבה המתוקשרת, שכל מי שנחשב למשהו בקהילת המשפט המקומית עתיד להגיע אליה. מלצרים הסתובבו בין האורחים, ידם השמאלית עטויה כפפת משי בגוון פנינה בוהק והם מגישים אפרטיפים מעוררי תאבון, ומשקאות אלכוהוליים משמחי לב כהקדמה מבטיחה לערב שעתיד לבוא. ברקע נשמעו לואי אמסטרונג ובילי הולידיי בלהיטי ג'אז מוכרים והאורחים הסבו זה עם זה לשיחות קוקטייל, כשביניהם מסתובבים אנשי תקשורת רבים ובתוכם גם הכתב לענייני משפט של "הארץ" והרכילאית של "מעריב." עורך דין גיורא שנהב היה שבע רצון מהנוכחות המלאה של כל המוזמנים והסתובב ביניהם כחתן ביום חתונתו. בהזמנה ששלח מבעוד מועד, כתב כי האורחים מוזמנים ל"מסיבת השחרור" ולא היה ספק כי בימים שחלפו מאז חזרתו הוא הפך לדמות מבוקשת בקרב הקהילה המשפטית ובכלל. שנהב מצא עצמו מחוזר על ידי "ערב חדש" ועל ידי תכניות הבוקר בטלוויזיה, מתבקש לבוא ולספר את קורותיו, וכיצד הצליח בווירטואוזיות משפטית מרשימה להשתחרר מהכלא הזר ולשחרר יחד עמו אשה תמימה, אשר נעצרה על לא עוול בכפה, לאחר שלא היה לה כל קשר למעשי התרמית שיוחסו לה. שנהב נהנה לספר לתקשורת כמו גם לחבריו כיצד בילה את ימיו בכלא בקריאת אמנות בינלאומיות, מכוחן למד כי המעצר שלו ושל נגה נעשה שלא כדין ובניגוד לכללי המשפט הבינלאומי, וחשיפה זו העמידה את השלטונות הזרים במבוכה רבה וגרמה להם לשחררם לאלתר. עורך דין שנהב ללא ספק ידע כיצד למחזר את ההצלחה, להאדיר אותה ולהשתמש בה כמנוף עתידי להתפתחות המקצועית שלו, ובימים אלה ממש הוא כבר החל לשקוד על הספר שהתעתד לכתוב על הפרשה והתכוון לחשוף את הדבר בנאום התודה שינאם בפני חבריו ומוקיריו בעוד דקות ספורות ממש.

    גיורא התעקש לעמוד בשער, לקבל אישית כל אחד מאורחיו, לנצור מחמאותיהם בליבו ולנצל את ההזדמנות כדי לחזור ולפאר את מעשיו ולהאדירם. כשראה את השוטרים ממתינים אחרי אחרון הנשרכים בדלת הכניסה, ביקש להתבדח עמם ולהודות להם על שהם מועילים לאבטח את המסיבה, והוא הרי עוד לא מונה לשר המשפטים בממשלה הנוכחית, אך למראה פניהם הרציניות הבין כי החטיא את מטרת ביקורם. לבקשתם, הוא התלווה אליהם לחדר הפנימי וכשיצא משם כעבור רבע שעה, נראה היה כאילו דבר לא השתנה והוא המשיך להסתחרר סביב אורחיו וביניהם, נאום התודות שלו היה מוצלח כצפוי וזוכה במחיאות כפיים סוערות ובתור של מברכים, שניגשו אליו לברכו ולשמוח עמו בשמחתו. את שארית הערב העביר, בריקודים סוערים ובמחול לצים משותף עם כמה מחבריו. כשאחרון האורחים עזב את הדשא ורק המלצרים נשארו לנקות, סימן לשוטר שעמד בצד, כי הם יכולים להתחיל במלאכה. בזה אחר זה נכנסו שליחי ההוצאה לפועל ובידיהם רשימות כשהם רושמים בפניהם כל פריט בביתו של גיורא שנהב, ומדביקים על הפריטים שנרשמו מדבקות "מעוקל." לכשסיימו ניגש השוטר אל גיורא ומסר לידו את צו העיקול הרשמי.
    "תודה שהתחשבת והמתנת," אמר לו גיורא בשקט.
    "אין בעיה. כולנו בני אדם ולא רציתי להרוס. אני מציע לך שתשלם את החוב ותגמור, חבל שיוציאו לך את הכל מהבית. יש לך רהיטים יפים."

     גיורא התיישב על המדרגות בכניסה לבית, מניח את ראשו בין שתי ידיו, יודע שהמנוחה עדין רחוקה, מצטער על שהקדים לחגוג.

חזרה לראש העמוד