גירושים עצובים
עורך דין אברהם סטרלינג חשב לעצמו שהוא היה משתוקק לשבת עכשיו עם גדעון, לשתות כוס בירה קרה ולהעביר חוויות על איך שהכל נגמר, אבל גדעון היה כעת במיאמי שבפלורידה עם רונה, והילדים שלו ושלה. מה שגדעון לא הבין זה, מדוע דווקא כעת, כשהמשימה הושלמה והוא התקשר אליו ממיאמי ודיווח לו על נגה, קולו של גדעון לא נשמע כתמול שלשום וצל העיב על שמחתו.
לסטרלינג היה גם קצת חבל על גיורא שנהב, חבר למקצוע, שתאוות הבצע שלו גרמה לו לדרוש ולקבל אחוזים מרכושה של נגה שסיבכה אותו עמה עמוק בבוץ, עד כדי כך שעכשיו הוא נרקב בכלא זר, במדינה רחוקה, בהאשמה חמורה של מעשה הונאה ותרמית שמעבר לעונש שתביא בצידה, תכתים את שמו וקרוב לוודאי שתגרום לו לאבד את הרישיון לעסוק במקצוע. סטרלינג החליט להשלים את המשימה כמו שצריך ולפיכך שילב את חופשתו השנתית בביקור אצל גדעון במיאמי. מיאמי היא כר פורה של יהודים אמידים ולא יזיק לו לעבור שם ולהתרועע, בתיווכו של גדעון, בין עשירי הקהילה המקומית. סטרלינג ידע כי יוזמות מעין אלו הן לעולם ברות תכלית ויכולות לסייע לו בבוא היום.
הפגישה בשדה התעופה במיאמי היתה לבבית ומשמחת אבל כשיצאו משם, כעבור מחצית השעה, אל תוך הלחות הדביקה של מיאמי והחום הבלתי נסבל, גידף עורך דין סטרלינג בליבו את פגרת בתי המשפט, שנופלת על הימים הכי חמים בשנה ומאלצת אותו לתזמן את חופשותיו למועדים אלה. גדעון התגורר בהוליווד, פרבר יוקרתי הנושק לסביבתה של מיאמי, בבית מפואר ששכן על גדות אגם מלאכותי עם מגרש גולף, בריכת שחיה פרטית וברווזים מתרוצצים על הדשא. רונה קידמה את פניו בסבר פנים יפות, אך מקץ רבע שעה שבה והחליפה עמו מילות נימוס מהוקצעות, מיהרה ונכנסה אל תוך המרצדס מיני ואן המפואר שלה ויצאה למסע הסידורים, כלומר למסע הבזבוזים היומי, מותירה את גדעון עם העוזרת המכסיקנית ועם ארבעה ילדים קולניים, שלו ושלה, שזעקות הריב שלהם נשמעות בכל רחבי השכונה.
גדעון נראה עייף. במקום שינוח על זרי הדפנה ויתענג על העובדה כי העתיק את מגוריו ומכר את כל נכסיו מבעוד מועד, הוא נראה עצבני, חסר חיוניות ועיניו, שפעם היו זוהרות במשובת נעורים היו כעת כבויות ועצובות.
סטרלינג הבין, שלא צפויה לו פה חופשת תענוגות משמחת לב כפי שקיווה. גדעון נראה טרוד ועל אף שניסה, סטרלינג לא הצליח להבין מדוע. הנכסים נמכרו במחיר העולה בהרבה על מחיר השוק, את זאת הוא ידע בוודאות. העובדה שגרם לנגה למשוך את בקשת הגירושים אפשרה לו למכור אותם ברוגע ובמחיר מצוין. רונה התגרשה מבעלה וממנו לא צפויות לה בעיות. נגה נרקבת בכלא ללא נכסים. נוק אאוט מושלם. סטרלינג לא הצליח להבין איפה בדיוק הבעיה. גם גדעון מצדו לא סיפק הסברים מדויקים, בין לבין הוא רק ידע להגיד שזה לא מה שציפה. זה לא זה. רונה של הארץ זו לא רונה של מיאמי. היא התרגלה מהר מאוד למעמד החדש והחלה לבזבז כספים בלי הכרה, מושכת סכומים נכבדים מחשבונות הבנק וקונה לה ולילדיה מכל טוב. כן וגם הילדים זה לא משהו, הם לא כל כך מסתדרים עם הילדים של רונה. בכלל, המשיך גדעון "לילדים הכי טוב עם אמא שלהם. ואני מה בעצם עשיתי? לקחתי את כל הרכוש אבל גם לקחתי מהילדים את האמא שלהם ומה יצא לי מכל זה, הרבה שמחה אתה כבר רואה בעצמך שאין פה. אני לא ממש עובד, חי מהריבית, יושב בבית רוב היום, מטפס על הקירות, נהיה עצבני, אז גם רונה נהיית עצבנית, לילדים לא טוב, אז מה עוזר לי הכסף בכל הסיפור?! וחוץ מזה נגה לא היתה כל כך גרועה, אם לא היתה עושה את המעשה ומגישה בקשת גירושים, לא היינו נכנסים לכך המערבולת המיותרת הזאת. ואני רק רציתי להראות לה שהיא לא יכולה עלי. בסוף כולנו יצאנו מפסידים."
סטרלינג התרווח בכיסאו, נטל את המקטרת ודחס לתוכה טבק ריחני, הוא נשם ונשף, האזין בשקידה, חשב ולבסוף חייך בהקלה, טופח על כתפו של גדעון ומבקש להרגיעו.
"הכל יהיה בסדר" אמר לו לבסוף. "לכל דבר יש תכנית ורק צריך תמיד לזכור לראות את התמונה בכללותה."
